על רעידת האדמה החזקה בתולדות אירופה שמעתם? כמעט שש דקות נמשכה רעידת האדמה של שנת 1755 בליסבון. במהלך הרעידה והצונמי שהגיע בעקבותיה, נפערו במרכז העיר סדקים ברוחב של כ-5 מטרים. עשרות אלפים של אנשים נהרגו והעיר חרבה כמעט כליל.

מאז רעידת האדמה שוקמה ליסבון ונבנתה מחדש, בסגנון שונה וייחודי. ליסבון של פעם, של הגלגול הקודם שלה, הפכה לזיכרון נוסטלגי ומסתורי. אחד התיעודים החשובים של ליסבון לפני רעידת האדמה הוא ציור של הצייר ההולנדי דרק סטופ (1615–1686), המוצג במוזיאון העיר ליסבון.

Terreiro do Paço, 17th Century Dirk Stoop (1618–1686) Oil on canvas Dimensions: 1230 mm X 1725 mm Museu Lisboa

אם ביקרתם כבר בליסבון, אתם מכירים את כיכר המסחר (Praça do Comércio). זוהי רחבת ענק מרשימה, על גדות נהר הטז'ו. הכיכר נבנתה לאחר רעידת האדמה על חורבותיו של ארמון מלכותי שעמד באותו המקום ושהקטסטרופה הרסה. יצירתו של דרק סטופ מתעדת את הכיכר ואת חיי החברה של התקופה שלפני רעש האדמה. היא מדגישה את רב גוניותה של הכיכר, שהיא מקום שבו נפגשים אנשים מכל שכבות העם. ניתן להכיר את אופייה של העיר דרך הטיפוסים השונים שהיצירה מתארת – ילדים משוטטים, אבירים ומשרתים, אנשי צבא, כמרים ונזירות וטיפוסים פופולריים נוספים.

נושא הציור הוא תיאור הגעתו לליסבון של שגריר פורטוגל בלונדון באותו התקופה, הרוזן פרנשישקו דה מלו וטורס. השגריר היה אחראי לחתימת אמנה היסטורית בין פורטוגל לאנגלים וגם לשידוך החשוב בין קתרינה מברגנזה למלך אנגליה צ'רלס השני. הציור מתאור את רגעי המפתח שקדמו לעזיבתה של הנסיכה הפורטוגלית לאנגליה בשנת 1662.

למידע נוסף אודות היצירה הזו ואודות ליסבון של פעם, הנה תמונות שמתמקדות בחלקים שונים של היצירה, עם תיאור קצר של ההתרחשויות. באחת מהתמונות תוכלו לראות כיצד נראית הכיכר כיום.

נשיקות מליסבון xx

כיכר המסחר של ימינו

במרכז היצירה, ובכל זאת כמעט בלתי מורגשת, נמצאת הנסיכה קתרינה. היא הולכת ליד מזרקת אפולו עם אמה ועם נזירה. הן נראות אדישות למתרחש בסביבתן.

ליד מזרקת אפולו נושאי כדים ממלאים מים. ממול למזרקה, שני גברים מחליפים מהלומות, בזמן שהכדים שהם הובילו מונחים על הקרקע.

בסמוך לנהר מתועדת פריקת הנדוניה של קתרינה בנמל. גברים אנגלים משגיחים על פריקת האוצרות. ניתן לזהותם על ידי התלבושות המיוחדות שהם לובשים.

כרכרה גדולה בולטת במיקום מרכזי ביצירה. בתוכה יושב השגריר לבוש גלימה. מאחוריו מלווה אותו קבוצת אבירים. המשמר המלכותי חולק לו כבוד בזמן הגעתו.

בחזית היצירה, זוג גברים צעירים לבושים באלגנטית. אחד מהם לבן, עם גלימה וכובע. הוא מביט הישר אל המתבונן ביצירה. הוא מלווה על ידי גבר שחור שחובש כובע וחמוש בחרב למותניו. כנראה שמדובר באציל והעבד שלו. העבד לבוש בהידור, כמו אדונו, מסיבות של יוקרה חברתית.