“בית הנקודות המחודדות" (Casa dos Bicos) הוא מבנה היסטורי בשכונת אלפמה של העיר ליסבון, המושך תשומת לב רבה בשל העיצוב המיוחד שלו. שמו ניתן לו בשל חזיתו יוצאת הדופן, המנוקדת על ידי אבנים מחודדות, ונוהגים לכנות אותו בשמות נוספים דוגמת "בית הסיכות", "בית היהלומים", "בית הקוצים", ועוד כהנה וכהנה אסוסיאציות שחזית המבנה, שמקושטת ב-1125 אבנים, מעוררת. כנראה שמישהו שספר את האבנים, אבן אבן, ממש!

ארמון היהלומים – איטליה, בית הנקודות המחודדות – פורטוגל
נפליגה לארץ המגף. בעיר בצפון איטליה, פֶרָרָה שמה, ישנו בית יפהפה, "ארמון היהלומים" שמו (באיטלקית: "Palazzo dei Diamanti"). שמו של הארמון ניתן לו בהשראת 8,500 לבני השיש המכסות את קירותיו החיצוניים, הדומות בצורתן ליהלומים. כנראה שמישהו ממש ספר את האבנים גם באיטליה! הארמון האיטלקי, שבנייתו הושלמה בשנת 1503, שימש לאורך השנים כמעונן של משפחות אצולה איטלקיות. הנה תמונה של הארמון של פררה, ראו כמה יפה הוא:

Palazzo-dei-Diamanti-Italy

וראו זה פלא, בית הנקודות המחודדות של ליסבון דומה עד מאד לארמון היהלומים האיטלקי. ממש בני דודים, אפילו אחים. הכיצד?

אפונסו דה-אלבוקרק היה מדינאי וגנרל ידוע בפורטוגל של עידן התגליות. בתחילת המאה ה-16 הוא התגורר זמן מה באיטליה, שם נחשף למגמות בארכיטקטורת הרנסנס. דה-אלבוקרק הושפע מארמונות עירוניים דוגמת ארמון היהלומים של פררה, ולאחר ששב לפורטוגל, הקים בליסבון בשנת 1523 בית יהלומים לגדות נהר הטז'ו, במקום שבו ניצבה לפני כן חומת העיר. מסעותיו של דה-אלבוקרק בין איטליה לפורטוגל, אם כך, הם הסיבה והפשר לדמיון שבין ארמון היהלומים האיטלקי לבית הנקודות המחודדות הפורטוגלי.

בנוסף להשפעה של ארמונות הרנסאנס האיטלקיים, ניתן לראות בעיצובו של בית הנקודות המחודדות גם השפעות של הסגנון הפורטוגזי המנואליני, וזאת בעיקר בחלונות המקושתים בשתי הקומות העליונות של המבנה.

רעידת האדמה וגלגוליו של המבנה
רעידת האדמה של שנת 1755 גרמה נזק משמעותי לבית הנקודות המחודדות. מארבע קומותיו של המבנה נותרו רק שתיים, אולם החזית המיוחדת שרדה את הרעש. במאה ה-19 נמכר הבית לסוחרי דייגים, שהשתמשו בו כמחסן לדגי בקליאו (דגי בקלה מיובשים במלח). המבנה נותר בידיים פרטיות עד לשנת 1960, אז הוא נרכש על ידי מועצת העיר של ליסבון. במאה ה-20 הבית שופץ וחודש. שתי הקומות שנהרסו ברעידת האדמה נבנו מחדש, וגם החלונות בחזית שוקמו.

תוך כדי עבודות שימורו של המבנה, נתגלו במקום שרידים מהתקופה הרומאית והמורית, והם מוצגים כיום בקומת הכניסה של בית הנקודות המחודדות.

Casa-dos-Bicos-1910
בית הנקודות המחודדות, 1925. ניתן לראות את מחסני הדגים.
Casa-dos-Bicos-1940
בית הנקודות המחודדות, 1940

מטה הקרן ע"ש ז'וזה סאראמאגו
בשנת 2012 הפך בית הנקודות המחודדות למטה של הקרן ע"ש הסופר הפורטוגלי, זוכה פרס נובל, ז'וזה סאראמאגו. הבית נפתח אז לקהל, עם תערוכה קבועה על חייו ויצירתו של הסופר. מוצג בה פרס הנובל בו זכה, וגם מבחר של מהדורות בינלאומיות של ספריו, קטעי עיתונות, פנקסים אישיים, תמונות וקטעי וידאו של ראיונות ונאומים. ספרייתו האישית של סאראמאגו נמצאת בבית הנקודות המחודדות, ויש בו גם שחזור של המשרד הראשון שלו, עם שולחנו ופריטיו האישיים. אותי, מכל מקום, התערוכה לא הלהיבה, ובפרט שרבים מהשלטים בה כתובים בפורטוגזית, ללא תרגום לאנגלית. לדעתי התערוכה מתאימה למטיילים עם עניין מיוחד בסאראמאגו.

לפני חזיתו של בית הנקודות המחודדות, נשתל עץ זית עתיק יומין מעיר מולדתו של סאראמאגו. הסופר המהולל נפטר בשנת בגיל 87, בשנת 2010, ואפרו פוזר למרגלות העץ.

הסיור המודרך "להתאהב בְּאָלְפָמָה" חולף בסמוך לבית הנקודות המחודדות וצופה עליו.

תגובות

כתיבת תגובה