Mirror-Roy-Lichtenstein
רוי ליכטנשטיין, מראה (1971)

אספתם פעם משהו? בילדותי אספתי בולים. אבי היה מביא לי מהמשרד מעטפות ריקות של דואר שהגיע ממקומות אקזוטיים, והיו לנו גם קרובי משפחה ברחבי העולם ששמרו על קשר. הייתי קורע מהמעטפות הריקות את החלק עליו הודבקו הבולים הצבעוניים וטובל אותו בקערת מים. לאחר זמן מה היה הדבק נמס והבולים משתחררים מהמעטפה. אז הייתי נותן לבולים להתייבש על מגבת, ולאחר הייבוש הם היו נתחבים בתוך אלבום מיוחד לאיסוף בולים, מקוטלג לפי מדינות. זה היה אוסף יפה וצבעוני של בולים מרחבי העולם, ולבטח הוא עוד אבן דרך שהבעירה בליבי תשוקת מסעות וסקרנות לגבי הגלובוס, ומעבר לכך.

באוסף הבולים שלי נזכרתי בביקור במוזיאון אוסף בֶּרָארְדוֹ, ברובע בלם של ליסבון. המוזיאון מציג פריטים מהאוסף של ג'ו ברארדו, איש עסקים ואספן פורטוגלי. זהו אחד מהאוספים המשובחים והמקיפים בעולם של אמנות מודרנית ועכשווית מן ה-20 וה-21, מתחומי הפיסול, ציור, צילום ועוד. האוסף מתמקד באמנות אירופאית ואמריקאית, ובמגוון של סגנונות, מפופ ארט ועד סוריאליזם. באוסף נכללות יצירות של אומנים ידועי שם דוגמת אנדי וורהול, רוי ליכטנשטיין, פבלו פיקאסו, ז'ואן מירו, סלבדור דאלי, ועוד ועוד. שווה ביקור.

ג'ו ברארדו, שכן של רונאלדו
ג'ו ברארדו הוא מיליונר, אחד מעשירי פורטוגל. הוא נולד בשנת 1944 בפורטוגל, ילד שביעי למשפחה צנועה מהאי מדיירה, ארכיפלג פורטוגלי בלב האוקיינוס האטלנטי. באותו האי, אגב, נולד גם כריסטיאנו רונאלדו, עוד בחור מצליח. מה הם אוכלים שם במדיירה שהם יוצאים כל כך מוצלחים?

ברארדו עוזב את בית הספר בגיל בר מצווה, והולך לעשות מיליונים
ברארדו הוא אדם שבנה את עצמו, "סֶלְף מֶייד מֶן". בגיל 13 עזב ברארדו את בית הספר והחל לעבוד בעבודה נמוכת דרג ביקב. בגיל 18 היגר לדרום אפריקה, שם עבד בתחום החקלאות. עד לסוף המאה ה-20, בעקבות מיזמים מסחריים גדולים שהקים, בין היתר בתחום הזהב והיהלומים, הוא הפך לאחד היזמים הפורטוגליים הידועים והעשירים ביותר.

בשנת 1986 שב ברארדו לפורטוגל. כיום, הוא דמות מרכזית ופעילה מאד בעולם העסקים הפורטוגלי. עסקיו כוללים מלונות, טבק, תקשורת, בנקאות, יין, ועוד. הונו מוערך בכ-2 מיליארד אירו. אין מי שלא מכיר אותו כאן.

גם מַלְיָאן וגם אספן
כילד אסף ברארדו גלויות, קופסאות גפרורים וגם בולים (כמוני!). לאחר שהתבגר והתעשר, הפך לאספן של אמנות מודרנית ועכשווית. הוא אחד מאספני האמנות המצליחים בפורטוגל. האוסף שלו כולל למעלה מ-40,000 יצירות. שווי האוסף מוערך בכ-750 מיליון אירו.

מוזיאון אוסף ברארדו
במשך שנים רבות רצה ברארדו להקים מוזיאון עבור האוסף המגוון שלו. ערים כפריז ומיאמי היו מעוניינות ברכישת האוסף, אולם הממשלה הפורטוגלית דאגה לכך שהוא יוצג בליסבון. מוזיאון אוסף ברארדו נפתח בשנת 2007, עם יותר מ-1800 יצירות מן האוסף שלו. במסגרת ההסכם בין ממשלת פורטוגל לברארדו, אגב, עומדת למדינה אופציה של 10 שנים לקנות 862 ציורים ופסלים עבור 316 מיליון אירו. עסקה מעניינת.

יצירות בולטות המוצגות במוזיאון הן "אישה על כורסה" (פבלו פיקאסו), "אודיפוס והספינקס" (פרנסיס בייקון), "עשרה פיט פרחים" (אנדי וורהול) ופורטרט של ג'ודי גרלנד (וורהול). הביקור מומלץ בחום לאוהבי האמנות, והכניסה חינם (אם כי שמעתי מחבר פורטוגלי שישנן תכניות להתחיל ולגבות שם דמי כניסה).

אין לי השכלה אקדמית באמנות, אבל בהחלט אני נהנה להביט ביצירה יפה ומעריך את הכישרון שיודע ליצור אותה. אני יכול רק לשער שעבור ברארדו, בנוסף להיותו של האוסף עסק כלכלי, הוא גם דרך לתמוך באמנים צעירים ומקומיים (ואמנם ראיתי במוזיאון בבלם עבודות רבות של אמנים פורטוגליים).

תחביבים נוספים
בשנת 2007, ברארדו ניסה לרכוש את רוב המניות מועדון הכדורגל בנפיקה ליסבון. הניסיון נכשל, והוא העביר את תשומת הלב שלו למועדון הכדורגל של מקום הולדתו, מריטימו.

בחודש מרץ 2001 הרס שלטון הטליבאן, בסדרה של פיצוצים באפגניסטן, שני פסלי בודהה ענקיים מהמאה ה-6, לאחר שהגדירם כ"לא-איסלמיים". בעקבות כך, קנה ברארדו אוסף אדיר של פסלים בודהיסטים ויצר את ה-Buddha Eden Garden, כ-45 דקות נסיעה מליסבון. עוד רעיון יפה של ג'ו, נראה שהלב שלו במקום הנכון.

פרויקט מעניין נוסף של ברארדו הוא מוזיאון שהקים בתוך תעלה בנכס של יינן פורטוגלי ב-Sangalhos, כ-90 ק"מ דרומית לפורטו. המוזיאון, Aliança Underground Museum, מציג אוסף של אריחי אזולז'ו, אמנות אתנית, קרמיקה, מינרלים ומאובנים.

סוף דבר
מה קרה לאוסף הבולים הישן שלי, איני זוכר בדיוק. יש לי זיכרונות מעורפלים של בולים פזורים פה ושם בארון, ועל אלבום שהוזנח ושהתבלה. היה נחמד אם הייתי יכול לעלעל בו היום. ממרחק השנים וודאי היה לבולים שבו ערך רגשי, ואולי גם חומרי.

אני, מכל מקום, מרגיש חופשי כשאני משחרר את האחיזה מדברים (things). ל- things יש נטייה להשתלט על החיים. הם מגבילים את החופש והמודעות שלי. המומחיות שלי מאז שזנחתי את איסוף הבולים, היא איסוף של חוויות. "כל חוויה, טובה או רעה, היא פריט אספנות שלא יסולא בפז", אומר הציטוט (אייזק מריון, סופר אמריקאי), ואני מסכים. איסוף חוויות, ועדיף שתהיינה טובות, הוא האוסף הכי משחרר.

תגובות

כתיבת תגובה