הרהורים על הר הרצל
האם ביקרתם פעם בחלקת גדולי האומה בהר הרצל? אני לא, ולא ברור לי איך זה (לא) קרה. למדתי בבית ספר ממלכתי, עשיתי תיכון בתל-אביב, גם חייל בצה"ל הייתי, סטודנט באוניברסיטה, ולקחו אותי לכל הטקסים והטיולים, ותמיד הייתה לי הרגשה שבישראל ראיתי וביקרתי כבר בכל מקום, לפחות פעם אחת, ובד"כ הרבה יותר מזה (כמו שבע פעמים בנחל עמוד). אז איך זה שלא ביקרתי את גדולי האומה בחלקת קברם בהר הרצל?

חלקת גדולי האומה בהר הרצל יועדה לקבורת גדולי המנהיגים של מדינת ישראל. זהו מקום מנוחתם של של נשיאי המדינה, ראשי ממשלתה, יושבי ראש הכנסת, ואישים דגולים נוספים. לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, יצחק נבון, חיים הרצוג, יצחק שמיר וטדי קולק הם כמה מבין המכובדים הטמונים שם. בפסגת הר הרצל נמצא קברו של בנימין זאב הרצל.

הפנתאון הלאומי של פורטוגל

Panteão-Nacional

נזכרתי בחלקת גדולי האומה של ירושלים, כאשר ביקרתי לאחרונה בפנתאון הלאומי בליסבון (Panteão Nacional). בפנתאון הפורטוגלי קבורים גדולי האומה הפורטוגלית ובניהם נשיאים של המדינה וסופרים.

בנוסף לקברים, הפנתיאון כולל גם מצבות לגדולי האומה הפורטוגלית שאינם קבורים בו, וביניהם המשורר לואיש דה קמואש (שנודע בזכות יצירתו האפית "הלוזיאדים"), מגלה הארצות וַאשְקוּ דָה גַאמָה (הראשון שהגיע בדרך הים מאירופה להודו), פדרו אלברש קברל (האירופאי הראשון שגילה את ברזיל), דום אפונסו דה אלבוקרקי (גאון צבאי ואסטרטג שפעולותיו הובילו להקמת האימפריה הפורטוגלית באוקיינוס ההודי), ואנריקה הספן (מבשר עידן התגליות).

מלכת הפאדו, בפנתאון
היא אמנם לא הייתה מלכה רשמית בפורטוגל, אבל כ"מלכת הפאדו" נשמר לזמרת עמליה רודריגז, אייקון תרבותי וסמל לאומי ממעלה ראשונה של פורטוגל, מקום בפנתאון בליסבון. ראו כמה מרכזית שירת הפאדו בתרבות הפורטוגלית. אני יכול לחשוב גם על מוזיקאים ישראלים שמגיעה להם קבורה של גדולי האומה. למה רק לפוליטיקאים?

יש יהלום שחור בפנתאון! ומה עם רונאלדו?
על אאוזביו שמעתם? אאוזביו, שכונה גם "היהלום השחור", הוא כדורגלן פורטוגלי הנחשב לאחד משחקני הכדורגל הטובים בכל הזמנים. הוא הוביל את קבוצת בנפיקה ליסבון לאליפויות רבות ולזכייה בגביע אירופה לאלופות בשנת 1962, וגם כיכב במדי הנבחרת הלאומית של פורטוגל. אאוזביו נפטר בשנת 2014, ובשנה שלאחר מכן הועברו עצמותיו לפנתאון הלאומי, לאחר שהפרלמנט אישר זאת בהצבעה פה אחד. בטקס נכחו נשיא פורטוגל וראש ממשלתה. ראו כמה אהוב וחשוב כאן בפורטוגל משחק הכדורגל!

אאוזביו היה הכדורגלן הפורטוגלי הראשון שנקבר בפנתאון. האם ניתן לומר, אם כך, שמקומו של כריסטיאנו רונאלדו מובטח שם? כששאלתי חברים פורטוגליים שלי את השאלה הזו, קבלתי תשובות משני סוגים. היו כאלה שהשיבו שהפנתאון הלאומי "קטן עליו", ושרונאלדו כבר יבנה לעצמו פנתאון הרבה יותר מפואר. אחרים השיבו שלא נראה סביר שירשו לו להיקבר שם בגלל תכונות האופי המיוחסות שלו. אאוזביו, כך הם הסבירו, היה איש פשוט וצנוע "של העם", ולכן אהבו אותו כל הפורטוגלים, ורונאלדו הוא שונה. עם זאת, הרשו לי בכל זאת לנחש, שכשילך כריסטיאנו רונאלדו יבדל"א לעולמו, קבור יקברו אותו בפנתאון. ברור! וחוץ מזה, כריסטיאנו רונאלדו בחור כארז

Santa-Engracia
הכנסיה בשנת 1863, עדיין ללא הכיפה

ההקשר היהודי. מדוע בניית המבנה ארכה כ-400 שנים?
הפנתאון הלאומי שוכן במבנה שבמקור תוכנן ככנסייה (כנסיית Santa Engrácia). ההחלטה להקים את המבנה נתקבלה בשנת 1568. לבסוף הושלמה הבנייה רק בשנת 1966, כ-400 שנים לאחר שהחלה הבנייה. העיכובים נגרמו בין היתר בשל התמוטטות המבנה וגם בשל קשיים כלכליים חוזרים ונשנים.

אחד מהעיכובים בבניית הכנסייה נגרם בשל כך שהמקום נשדד בשנת 1630. כל הציורים, הפסלים וחפצי הדת נהרסו, ונזק רב נגרם לפנים הכנסייה. האשמה הוטלה, על לא עוול בכפו, על "נוצרי חדש" (אנוס), סימון סוליס שמו. לסימון היה אליבי מוצק. הוא חיזר באותו הלילה אחר אישה והיו מספר עדים אמינים שתמכו בגרסתו, אבל הדבר לא מנע את הוצאתו להורג ככופר. מספרים כי לפני מותו קילל סוליס את בנייתה מחדש של הכנסייה.

ואמנם, העיכובים בבנייה נמשכו ונמשכו, ורווחה האמונה שהבנייה לעולם לא תושלם. בעקבות כך נולד הביטוי הפורטוגזי השגור Obras de Santa Engrácia (העבודות של Santa Engrácia), המבטא פרויקט בנייה שנמשך ונמשך ואינו מסתיים.

Haim-Herzog-Grave
קברו של חיים הרצוג בחלקת גדולי האומה בהר הרצל

ארכיטקטורה
הפנתאון הוא גאונות של עיצוב בארוקי. כיפתו העצומה היא מאפיין בולט של קו הרקיע של מזרח ליסבון. עיצוב הפנים מיוחד בשל צורת הצלב היווני והסימטריות שלו. ניתן להתרשם מכך באופן הטוב ביותר מהאזורים הגבוהים של הכיפה. מקומתו הרביעית של הפנתאון (הכניסה בתשלום) ניתן לראות נוף פנוראמי מרהיב של אלפמה והנהר.

תוספת חדשה לרשימת ה-To Do שלי
יש לי מסמך במחשב שאני קורא לו "דברים לעשות בפעם הבאה שאני בישראל". בד"כ כתובים שם סידורים משעממים מהסוג הבירוקראטי-טכני, אבל הנה הוספתי לו כבר עכשיו משימה נוספת וטיול כאוות נפשי הפטריוטית – "ביקור בחלקת גדולי האומה בהר הרצל". טוב להשלים פערים.

הסיור המודרך "להתאהב בְּאָלְפָמָה" חולף בסמוך לפנתיאון הלאומי של פורטוגל וצופה עליו.

תגובות

ישראלי בפורטוגל
28/08/2016
תודה רבה לכן, צביה ומאיה, על שאתן קוראות וגם מפרגנות :)
מאיה רותם
28/08/2016
נהנית לקרוא את הכתבות שלך.תודה
צביה וולף
28/08/2016
נהנית בכל פעם מחדש לקרוא את מה שאתה מספר. מתגעגעת לליסבון.

כתיבת תגובה