כאשר עוברים מהעיר התחתית של ליסבון לשכונת אלפמה, השוני רב והמעבר חד. קשה להאמין ששתי השכונות האלה נמצאות כל כך קרובות באותה העיר. באישה, העיר התחתית של ליסבון, היא עיר מגונדרת ומאורגנת, עם שדרות רחבות, מזרקות צרפתיות וכיכרות ממורקות. אלפמה, לעומת זאת, היא האזור העתיק ביותר של ליסבון, מבוך של סמטאות פתלתלות וציוריות, שכונת מגוריהם של פשוטי העם. למי שאוהב מעברים חדים, שינויים מהירים, ועוד כהנה כהנה דברים שלי ממש עושים את זה, שיקפוץ לבקר באלפמה.

אלפמה שרדה את רעידת האדמה והצונאמי של שנת 1755 בשל גובהה ויסודותיה החזקים. היא נשארה כפר קטן, מבוך ציורי של רחובות צרים וכיכרות קטנות, כמו בכמוסת זמן, דרכו ניתן להכיר את ליסבון שלפני רעש האדמה.

אלפמה מזכירה לי את הכפרים הערבים בישראל, אולי גם את יפו, וזה לא במקרה. מקור השם "אלפמה" הוא המילה הערבית "אל-חמה" בערבית (הפורטוגזים בד"כ מחליפים את ה-ח' במילים ערביות ב-פ'), שפירושה "מזרקה" או "מעיינות חמים". בזמן השלטון המורי בפורטוגל, לפני שהעיר התפשטה מחוץ לחומות, אלפמה היוותה למעשה את העיר כולה.

אלפמה ממוקמת בין טירת סאו ז'ורז' לבין נהר הטז'ו. יש בה אתרים היסטוריים רבים, וגם שפע של בתי פאדו ומסעדות. במורדות גבעותיה של אלפמה ישנן נקודות תצפית (miradouros) עם נופים מרהיבים של העיר, דוגמת Miradouro de Santa Luzia ו-Miradouro das Portas do Sol. באלפמה יש גם כנסיות מעניינות, ביניהן קתדרלת סה (הקתדרלה העתיקה בליסבון) ו"מנזר וינסנט הקדוש מחוץ לחומות" (Mosteiro de Sao Vicente de Fora), שהביקור בו מומלץ בחום. אתרים מעניינים נוספים באלפמה הם הפנתיאון הלאומי (מקום קבורתם של גדולי האומה הפורטוגלית), מוזיאון הפאדו (המציג תערוכה אודות ההיסטוריה של סגנון המוזיקה היפה של פורטוגל, שמקורו באלפמה), וגם האמפיתיאטרון הרומי (שריד מהתקופה בה הייתה ליסבון עיר רומית חשובה).

בין סמטאותיה של אלפמה, ניתן למצוא את "רחוב היהודים" (Rua da Judiaria), שריד לקהילה היהודית שאכלסה את המקום. הרובע יהודי של אלפמה הוקם בעקבות התקפה בשנת 1373 על הרובעים היהודיים באזור באישה של העיר. הקהילה היהודית מצאה מפלט באלפמה והקימה שם במהירות, ללא ההיתר המלכותי הנדרש, בית כנסת. בשל כך, נפסק לחובת הקהילה היהודית קנס ונאסר השימוש בבית הכנסת.

במשך השנים הפכה אלפמה למקום מגוריהם של הדייגים והאוכלוסיות העניות של העיר. לאחר התרחבותה של העיר, הגיעו לאלפמה עובדי הנמל והמלחים. כיום אלפמה נמצאת בתהליך של שיפוץ ושימור. במידה רבה עדיין היא שכונה פשוטה של אוכלוסיות מעוטות אמצעים, אבל גם מקום טרנדי לצעירים לגור בו ולתיירים לבקר בו.

את הנסיעה לאלפמה, בשביל להוסיף עוד ריגוש לחוויה, נהוג לעשות בטראם 28. הטראם הצהוב והחמוד הזה הוא אחד מסימני ההיכר הכי מובהקים של ליסבון. הוא מחבר את שכונת Graça עם אזור Baixa, ובתווך עובר דרך רחובותיה וגבעותיה של אלפמה. רחובותיה הצרים והתלולים של אלפמה אינם נגישים ברובם לטראם, ויש לרדת ממנו ולהמשיך ברגל, שהיא הדרך הנכונה להכיר את השכונה.

"להיאבד באלפמה" הוא ביטוי פופולארי שמשתמשים בו לתאר את האופן המומלץ לטייל באלפמה. סיור טבעי ואינטואיטיבי, בסמטאותיה וכיכרותיה הקטנות של אלפמה, הוא דרך נהדרת לגלות את הרובע המיוחד הזה. יחד עם זאת, מניסיון, אחרי שחקרתי רבות את הרובע, אני יודע שבסיור מודרך באלפמה, אפשר לגלות פינות ואתרים רבים שיהיה קשה לגלות בסיור עצמאי.

נופים מרהיבים של נהר הטז'ו, כביסה תלויה על חלון, ניחוחות דגים על האש, צלילי מוזיקת פאדו המתנגנת מבתי ומסעדות השכונה ואריחי קרמיקה מצוירים (אזולז'ו) על קירות הבתים. זוהי השכונה הציורית ביותר בליסבון ונשמתה של העיר. רדו במורד גבעותיה של אלפמה מטה עד לקו המים של נהר הטז'ו וחזרה לאזורים המודרניים והחדשים של העיר. איזו חוויה, מומלץ בחום!

תגובות

ישראלי בפורטוגל
21/07/2016
חן חן, פנינה, אהבתי גם מאד לקרוא את תגובתך ואת רשמייך מאלפמה. תודה על המילים החמות!
פנינה עין מור
21/07/2016
שוטטי בסמטאות אלפאמה ו"הלכתי בה לאיבוד"נהניתי מהרב גוניות האנושית ומההתחדשות ונשארתי בתחושה שיכולתי לבלות בה עוד ימים רבים.נקווה של יקרה לה מה שקרה ליפו שהפכה להיות תל אביבית. אוהבת לקרוא את מה שאתה כותב ואיך שאתה כותב.מעבירה הלאה

כתיבת תגובה