בליסבון עוד אפשר לראות פה ושם דברים שעברו מן העולם, וגם בזה יופייה. מצחצחי נעליים הם מראה שכיח במרכז ליסבון, והנה תמונות של אחד מהמצחצחים עם לקוח מגונדר. התמונות צולמו לאחרונה, אבל היו יכולות באותה המידה להיות מצולמות גם במאה שעברה, או אפילו לפניה, נכון?

"כשהיית נעמד מולם ומניח את הרגל על מין דוושה יציבה, הם היו דבר ראשון מקפלים את המכנסיים לבל יתלכלכו ואחר כך תוחבים לך בתוך הנעל, משני עברי הקרסול, חתיכות קרטון אפורות לבל יתלכלכו אף גרביך, ואז היו שואבים בקול רוק לחלל הפה, מתיזים בוחטה נאה על הנעל ומתחילים לצחצח, למרוח משחה, להבריש ולהבריק עד שהיית יכול, ממש כמו שהרס"ר רצה, לראות את הפרצוף שלך משתקף בחרטום הנעל" (אמנון דנקנר ודוד טרטקובר, "איפה היינו ומה עשינו").

ככל שהזמן חולף, אפשר לראות את ליסבון משנה עצמה, מתחדשת, ומודדת את האיזון בין הזמנים והמקצבים. בינתיים, מעניין ונוגע ללב לראות את השילוב המיוחד של ליסבון בין ישן לחדש, בין לאט למהר, בין נוסטלגיה לקידמה.