פחד ואימה במוזיאון הארכיאולוגי קָרְמוֹ, ליסבון

יצאתי לטייל עם הבת שלי ועם פלורה השפנה. לא התכוונתי, אבל יצא קצת מפחיד…

באחד מאתרי האינטרנט קראתי שישנן מצבות עם כתובות בעברית במוזיאון הארכיאולוגי קָרְמוֹ, שבשכונת שיאדו בליסבון. לא התעצלתי ויצאתי לחקור. כדי שלא ישעמם לי, וגם כדי שהאמא תוכל לנוח, צירפתי לכוח המשימה את בתי החמודה (בת שלושה חודשים) ואת פלורה השפנה (הבובה האהובה עליה). ארזנו תיק עם חיתולים, בקבוק עם מים ועגלה עם תינוקת ושפנפנה ויצאנו לחשוף שרידים עתיקים של קהילה אבודה. לפחות זה מה שחשבנו שאנחנו הולכים לעשות. מאז שהגעתי לליסבון, נטלתי על עצמי משימה לבקר בכל האתרים בעיר שיש להם קשר לקהילה היהודית המפוארת שפעם הייתה כאן ולתעד אותם. זו לא משימה קשה במיוחד. בליסבון יש מעט מאד אתרים...

התפוזים של יפו, התפוזים של אלגרבה

איך אומרים תפוז בתורכית? סיפור על עץ תפוז מרחף, טוסטוס חונה ותמונה מפתיעה בפייסבוק של אשתי.

יש להם אחלה תפוזים "יש להם אחלה תפוזים!". זה מה שהיה לרינת, חברה ישראלית שלי מליסבון, לספר לי על אלגרבה לפני שהגעתי לשם בפעם הראשונה. היא לא התייחסה לחופים המדהימים, גם לא למבצרים, לטבע, לכפרי הדייגים או למסעדות פירות הים. היא התמקדה בתפוזים.

בפרדס ליד השוקת אני זוכר את עצמי, בטיולים של בית הספר, מביט מבעד לחלון האוטובוס הנוסע ורואה רצף ארוך של פרדסים, עשירים בפירות כתומים ורעננים. פרדסי הארץ השתרעו מצפון ועד דרום. פרדסנות הייתה אחד הענפים החשובים במשק הישראלי. המותג Jaffa, גאווה לאומית, ייחד את תפוחי הזהב תוצרת ישראל מיתר התפוזים בשווקים הבינלאומיים. בטיולים משפחתיים באירופה, בכל...

מחפשים בסיס מוצאים שורשים

לפעמים כשמחפשים דבר אחד, מוצאים דבר אחר, וזה כל היופי.

ביום חמישי התקשרתי לדלית, ישראלית שחיה בדרום פורטוגל.

אני: "רינת, חברה משותפת שלנו מליסבון, נתנה לי את הטלפון שלך".

דלית: "רינת? יופי. אני לא נמצאת בפורטוגל כרגע. אני עסוקה. בקצרה, איך אני יכולה לעזור לך?"

אני: "אני באלגרבה עם אשתי והבת שלנו. אנחנו שוקלים לעבור לגור כאן. אם את יודעת על בית או דירה להשכרה לשנה, אשמח לדעת".

דלית: "ממממ אני אחשוב. שלח אלי את האי-מייל שלך בוואטסאפ. אעביר אותו לבן שלי, יריב, ואבקש ממנו להיות אתכם בקשר. בהצלחה ושיהיה לכם יום תותים!".

המשפחה הצעירה שלי מחפשת בסיס. Our Base, אנחנו קוראים לזה. בשבועיים האחרונים אנחנו מטיילים באלגרבה, בדרום פורטוגל....

הסיפור על איך פגשתי את פומבל באלגרבה, סוף פורטוגל שמאלה

על טיול משפחתי, חופים מוזהבים, רעידת אדמה והחלפת חיתולים בבגאז'

השבוע יצאנו לטיול הרכב המשפחתי הראשון שלנו, אשתי, בתי בת החודשיים וחצי, אני והאוטו השכור. נסענו מליסבון דרומה, דרומה, דרומה לאלגרבה, חבל ארץ של חופים מוזהבים, צוקים עוצרי נשימה, מפרצים מסולסלים ואיים חוליים. הנסיעה ארכה וארכה והקטנטונת ישנה בעריסה. אחרי שלוש-ארבע שעות של נסיעה הגענו אל הגבול עם ספרד, בקצה הדרום-מזרחי של פורטוגל. מה רבה הייתה הפתעתי שדווקא שם, סוף פורטוגל שמאלה, מצאתי מכר ותיק מליסבון, פומבל שמו. הוד רוממותו המרקיז דה פומבל בשבילכם, גיבור לאומי פורטוגלי. מיהו פומבל? הנה הסיפור. 1 בנובמבר 1755 היה יום קיץ מושלם בליסבון. השמש זרחה, הציפורים שרו וצבעו של הים היה כחול עמוק. בתוך...

תגליות ב-LX Factory בליסבון

המקום הכי יצירתי שבקרתי בו בליסבון עורר בי תשוקת מסעות

נדלקתי על גלובוס. זה קרה ביום ראשון השבוע ב- LX Factory בליסבון. בדרך כלל, אני לא נוגע ולא קונה פריטי יד שנייה. רק מסתכל. אנרגיה חזקה וזרה שצמודה לפריטים משומשים מרחיקה אותי מהם. אני לא זוכר מתי אי פעם קניתי פריט משומש. אבל עם הגלובוס הזה ההרגשה היא אחרת. LX Factory הוא המקום הכי יצירתי שבקרתי בו בליסבון. זהו מרכז של אמנות שנועד לקדם יזמות והתחדשות בתחומי האופנה, פרסום, ארכיטקטורה, מוזיקה, תקשורת ועיצוב, ולהפגיש אמנים ואנשי מקצוע בתחומים אלה. LX Factory נבנה בפינה חבויה של ליסבון, ברובע Alcântara, על הריסות של מחסנים ומפעלים נטושים מהמאה ה-19 ששופצו וחודשו. לחללים יש...

ליסבון 1506 קניה 2015

על מסר של שלום ותקווה שמצאתי בהתכנסות ספונטאנית של אנשים בליסבון

בכיכר הקטנה שמול כנסיית סאו דומינגוש בליסבון, קרוב מאד לכיכר רוסיו, ניצבת אנדרטה של חצי כדור עשוי אבן. בחלקה השטוח של האבן חקוק מגן דוד ובו הכיתוב הבא: 1506-2006EM MEMÓRIA DOS MILHARES DE JUDEUS VÍTIMAS DA INTOLERÂNCIA E DO FANATISMO RELIGIOSO ASSASSINADOS NO MASSACRE INICIADO A 19 DE ABRIL DE 1506 NESTE LARGO5266-5766ובתרגום לעברית:1506-2006לזכר אלפי יהודים, קורבנות של אי סובלנות וקיצוניות דתית, שנרצחו בטבח שהתחיל ב- 19 לאפריל 1506 בכיכר הזו.רס״ו - תשס״ו

Je Suis Kenya

בפוגרום ליסבון של שנת 1506 קהל אכזר של קתולים רדף, עינה, רצח והעלה על מוקד מאות ואלפים של אנשים שהואשמו כיהודים כופרים. האירוע...

דג שמש, דג ירח, דג חביתה

רשמים מביקור באושנריו של ליסבון

באחד מסופי השבוע, בילינו בילוי משפחתי באושנריו בליסבון. זו הגרסה הפורטוגלית למצפה התת ימי של אילת והיא איכותית, מהנה ולהתרשמותי גם מתייחסת בכבוד לבעלי החיים שמאכלסים את האקווריום הענק הזה. האטרקציה הזו מתאימה למבקרים בליסבון עם ילדים וגם למבוגרים שאוהבים טבע ובעלי חיים. הדג החביב עלי באושנריום הוא "דג השמש". זהו דג ענק. מבין הדגים בעלי העצם, הוא הדג המוכר הגדול ביותר, עם ממוצע אורך של למעלה מ-3 מטרים ומשקל של למעלה מ-2 טון! מקור שמו של "דג השמש" הוא ההרגל שיש לו לשכב על צידו ולהשתזף קרוב לפני המים. שמו בפורטוגזית - "דג הירח" (Peixe-Lua) – מתייחס...

ביקור ותפילה בבית הכנסת "שערי תקוה" בליסבון

אפילו שקשה לי להיזכר מתי הייתה הפעם האחרונה שבה ביקרתי בבית כנסת, תפילת יום שישי בבית הכנסת בליסבון העניקה לי הרגשה טובה של בית

חזית מבנה בית הכנסת

באחד הימים, כשנסעתי במונית באזור שכונת ראטו (Rato) בליסבון, ראיתי כתובת בעברית על שער ברזל גדול: "בית הכנסת שערי תקוה". מחמם את הלב לראות כתובת בעברית במרכז העיר. הנה, גם בליסבון, עברית בלב העיר. אנחנו במפה! בית הכנסת "שערי תקוה" הוא בית הכנסת הראשון שנבנה בפורטוגל מאז גירוש יהודי פורטוגל בשנת 1496. בתחילת המאה ה-19 בוטלה האינקוויזיציה הפורטוגלית ויהודים, ברובם סוחרים, החלו להגר לפורטוגל וממרוקו ומגיברלטר. לקהילה יהודית קטנה זו לא היה בית כנסת רשמי והיהודים קיימו תפילות וטקסים בבתים פרטיים. המצב השתנה בשנת 1904, בה נחנך בית הכנסת "שערי תקוה" בליסבון. על אף שבית...

הרובעים היהודיים של ליסבון

סיפורם של רבעיה היהודיים של בירת פורטוגל, שהיו ואינם עוד

בליסבון של ימי הביניים היו, לאורך השנים, ארבע רבעים יהודיים. השילוב של התנכלות ומעשי אלימות כלפי היהודים בעיתויים שונים בהיסטוריה, פעילות האינקוויזיציה הפורטוגזית כנגד היהודים ואסון הטבע שכמעט וחיסל את העיר בשנת 1755, הביא לכך שמארבעת הרבעים היהודיים של הקהילה היהודית הגדולה והמפוארת שהתקיימה בליסבון, כמעט ולא נותר שריד. הנה סיפורם של הרבעים היהודיים של ליסבון. באיישה (Baixa), ליסבון התחתית, הוא ליבה הפועם והאלגנטי של ליסבון. בעת שהיהודים גורשו מליסבון בשנת 1496, אזור באיישה היה מקומם של הארמון המלכותי וגם של שני רבעים יהודיים. הרובע הראשון, ה- Judiaria Grande (הרובע היהודי הגדול), היה ממוקם באזור בו נמצאת כיום כנסיית Sao...

השירותים הכי סקסיים ביקום

מי אמר שנייר טואלט חייב להיות לבן?

השירותים הכי סקסיים ביקום?

באחד מביקוריי ב- Praça do Comércio המקסימה של ליסבון, משך את עיניי שלט גדול: The Sexiest WC on Earth

מסקרן. ישר בא לי פיפי. אצתי רצתי לשירותים. הגברת בכניסה ביקשה 1 אירו. בסדר, נתתי לה מטבע. נכנסתי לשירותים. שום דבר מיוחד. חדר שירותים מעוצב, קצת מוזיקה, לא הרבה יותר מזה. בטח לא סקסי. עשיתי פיפי, כרגיל. מה שכן הרשים אותי שם, בכל זאת, הייתה תצוגה של ניירות טואלט בכל מיני צבעים. מגניב. מי אמר שנייר טואלט חייב להיות לבן? מדובר במיזם של חברת Renova הפורטוגלית, המתמחה במוצרי צריכה מנייר. החברה התפרסמה מחוץ לפורטוגל לראשונה בשנת...

התרנגול מברסלוס – המוזיאון לעיצוב ואופנה של ליסבון

סיפור על תרנגול צלוי שקם לתחייה, החל לקרקר והפך לסמל לאומי בפורטוגל. קוקוריקו!

התרנגול מברסלוס (בפורטוגזית – Galo de Barcelos) הוא אחד מסמליה הלאומיים של פורטוגל. צמד תרנגולים שכזה, מעשה ידיו ובפרשנות אישית של הארכיטקט הפורטוגלי תומאס טבירה (Tomás Taveira), מצאתי במוזיאון לעיצוב ואופנה של ליסבון. הנה הם, משמאל. האגדה מספרת על פשע שבוצע בעיר ברסלוס. צליין גליסיאני שביקר באותה העת בעיר הואשם באופן כוזב בפשע. הצליין התחנן וטען לחפותו. על אף התחנונים, הרשויות עצרו את הגליסיאני ודנו אותו לתליה. כמחווה אחרונה לפני המוות, ביקש הגליסיאני להיות מובא בפני השופט שדן אותו לתלייה. הרשויות כיבדו את הבקשה. הגליסיאני הובא לביתו של השופט, שבאותו הזמן סעד בביתו עם חברים. הגליסיאני, בניסיון לשכנע את השופט...

ג'והן לואיס בראון עם אישה ובת – מוזיאון גולבנקיאן, ליסבון, פורטוגל

על ציור וחיוך שמצאו חן בעיניי

בתצוגת הקבע של מוזיאון גולבנקיאן בליסבון, ממש לפני דלת היציאה, משכו את תשומת לבי חיוך ורגע מיוחד שלכד האמן בציור הבא: הציור מתאר את ג'והן לואיס בראון (1829 – 1892), צייר צרפתי, יחד עם אשתו ובתו. שלושתם, ובעיקר ג'והן, נראים מופתעים. הם מגיבים לנוכחות האמן באופן ספונטאני ואישי, תוך כדי תנועה. נקודה צבע אדומה אחת - עיטור לגיון הכבוד שעל דש הבגד של ג'והן - מדגישה את הרעננות והשמחה שעל פניו. ג'והן לואיס בראון עם אישה ובת ג'ובאני בולדיני (1842 – 1931) צרפת, 1890 שמן על קנבס גובה: 120 ס"מ; רוחב: 145 ס"מ Museu Calouste Gulbenkian Av. de Berna 45A...

קפאזה מאושפז בבית החולים לבובות של ליסבון

בובת הילדות שלי מתגנדרת לקראת לידת בתי

קפאזה, ליצן ג'ינג'י, נולד באיסטנבול ועשה עלייה לישראל עם אמא שלי בסבנטיז. מאז הוא בובת הילדות האהובה שלי. לראשו של קפאזה ("הידוע לשמצה" בתורכית) כובע ציירים שחור. הוא לובש חולצה מפוספסת ומכנסיים סגולים עם שלייקס. כתינוק וילד, שחקתי ודברתי עם קפאזה, האכלתי, רחצתי והרדמתי אותו. אחד מזיכרונות הילדות המתוקים שלי הוא של אמי ז"ל חורזת: "מי זה? קפאזה!". עם השנים, נזנחה הבובה. קפאזה הושלך לארגז, איבד עין ואף והשלייקס נקרעו. הבובה התבלתה וכמעט נשכחה. בקרוב, במזל טוב, תיוולד לי בת. לכבוד הילדה המתוקה שעומדת לצאת לאוויר העולם ממש בקרוב, נשלף קפאזה מן הארגז והוכרז מבצע לשיקומו. קפאזה אושפז בבית החולים...