רגעים אחרונים עם אימא שלי אמי היקרה והאהובה נפטרה לפני כ-10 שנים. כשהיא נשמה את נשימתה האחרונה, הייתי שם, לצידה, יחד עם בני משפחה נוספים. על אף הזמן הרב שחלף, אני זוכר את הנשיפה ההיא באופן מאד צלול. זו הייתה נשיפה ארוכה מאד, מלאה באוויר, דומה ל"אופ" הזה הארוך שאנחנו עושים כשאנו מרגישים הקלה גדולה. כמו בלון שהתרוקן. זה היה הרגע שהנשמה של אימא שלי עזבה את הגוף שלה ועברה למקום אחר. לפני אותה נשימה אחרונה של אמי, לבני משפחתי ולי הייתה הזדמנות לומר לה מילים אחרונות. רגע כזה של פרידה הוא חסד וגם זכות גדולה. הבטתי בתוך עיניה היפות...

מלחמת ששת הימים הייתה כבר היסטוריה כשאני נולדתי. האסטרטגיה המנצחת שהביאה לניצחון כה סוחף במערכה של 1967, היא מהמיתוסים הלאומיים הבולטים שאני זוכר משנות הילדות שלי בישראל, וגם מבגרותי. זו הייתה אחת המלחמות המהירות והמוצלחות מבחינה צבאית במאה ה-20. זכורים לי תיאורים של תחושת האופטימיות שהשתררה לאחר המלחמה בארץ, ושל גלי הערצה סוחפים שקיבלה ישראל מכל רחבי העולם בעקבות הניצחון המוחץ. "השמש ידם בין עזה לרפיח, ירח ילבין על פסגת החרמון", כמעט חלפו 50 שנים, והשיר עדיין מתנגן בגלגל"צ, כאילו ממש לאחרונה הוכנסו הפרחים לקנה, זה מקרוב עמדו הבנות בצריח. מלחמת ששת הימים נפתחה במהלומה אווירית מקיפה של חיל האוויר...

טיפים למטיילים אל אנדרטת התגליות, ליסבון: טיפ 1: סיור מודרך בעברית בבלם יביא אתכם אל אנדרטת התגליות. טיפ 2: מומלץ להגיע לרובע בלם של ליסבון בהפלגה, על סיפון "האונייה הצהובה". ההפלגה הזו, כ-30 דקות משכה, יוצאת מכיכר המסחר בליסבון. הנופים פנטסטיים והחוויה נהדרת! טיפ 3: ישנה אפשרות לעלות במעלית למרפסת תצפית שבראש מגדל האנדרטה (בתשלום). אני עשיתי זאת. הנוף מן המרפסת של אזור בלם נפלא. ייחודו של הנוף מראש האנדרטה, הוא בעיניי דווקא במבט אל היבשה, אל מנזר ז'רונימוש המרשים, הגנים והכיכרות של הרובע, המדרכה היפה שבתחתית האנדרטה וגם אל מגדל בלם. גם נופו של נהר הטז'ו וגשר ה-25 באפריל...