הקרנפים של ליסבון

בליסבון יש שני קרנפים הודים שקרובים לליבי, האחד בגן החיות של ליסבון והשני במגדל בלם. הפוסט הזה מוקדש להם.

ספ"ש עם המשפחה בגן החיות. אבל למה, בעצם? לפני זמן מה, באחד מסופי השבוע, ביקרתי עם אשתי ובתי בגן החיות של ליסבון. זה הייתי אני שיזם את הטיול הזה, על אף שאיני אוהב גני חיות. מדוע איני אוהב גני חיות? דמיינו לעצמכם בעלי חיים בתוך כלוב. דמיינו גם שזה אתם שמביטים מאחורי עיניה של של בעל החיים. אולי זהו קוף או ציפור, נחש או פיל. בני האדם הולכים ובאים, חולפים מכלוב לכלוב, מציצים, ואתם (חס ושלום) נעולים שם, כלואים (שלא נדע) מאחורי סורגי ברזל, או בתוך מיכל זכוכית, יום ולילה, לילה ויום, מיום ההולדת ועד סוף הימים. עצוב. "גן חיות"...

אסטרטגיות של מלחמה, מפורטוגל ועד 67

אפונסו דה אלבוקרקי הגה ב"עידן התגליות" אסטרטגיה מנצחת לפורטוגל, שהפכה אותה לאימפריה גלובלית. לי זה הזכיר שיר ישן שעוד מנוגן בגלגל"צ.

מלחמת ששת הימים הייתה כבר היסטוריה כשאני נולדתי. האסטרטגיה המנצחת שהביאה לניצחון כה סוחף במערכה של 1967, היא מהמיתוסים הלאומיים הבולטים שאני זוכר משנות הילדות שלי בישראל, וגם מבגרותי. זו הייתה אחת המלחמות המהירות והמוצלחות מבחינה צבאית במאה ה-20. זכורים לי תיאורים של תחושת האופטימיות שהשתררה לאחר המלחמה בארץ, ושל גלי הערצה סוחפים שקיבלה ישראל מכל רחבי העולם בעקבות הניצחון המוחץ. "השמש ידם בין עזה לרפיח, ירח ילבין על פסגת החרמון", כמעט חלפו 50 שנים, והשיר עדיין מתנגן בגלגל"צ, כאילו ממש לאחרונה הוכנסו הפרחים לקנה, זה מקרוב עמדו הבנות בצריח.

מלחמת ששת הימים נפתחה במהלומה אווירית מקיפה של...

גואה: בין זיכרון אישי להיסטוריה פורטוגלית

תערוכה מפתיעה בליסבון שלחה אותי לכתוב על קורותיה של פורטוגל בגואה, וגם להיזכר בסיפור שלי עם גן העדן הקסום הזה

בכנסייה במרכז העיר ליסבון, פתאום חזרתי לגואה באחד מהסיורים בליסבון שהדרכתי בשבוע שעבר, ביקרתי עם המטיילים בכנסיית סאו רוקה, הכנסייה המפוארת ביותר בליסבון. זה מקום שאני מכיר היטב, וביקרתי בו פעמים רבות, אבל באותו היום היה בביקור משהו שונה. בכנסייה הוצגה תערוכה בשם "גואה: בין זיכרון להיסטוריה", של קבוצת צלמים גואנים. התערוכה מציגה את גואה כצומת בין תרבויות עם מורשת מיוחדת, במרחב שבין פורטוגל להודו. המרחב הזה, שבין פורטוגל להודו, שבין ליסבון לגואה, הוא במידה רבה המרחב של חיי. הסיפור שלי עם גואה גואה, המדינה הקטנה ביותר בהודו, הייתה מושבה פורטוגלית חשובה כ-450 שנים, משנת 1510 ועד 1961. גואה...

סיור טוק טוק בליסבון

התור לטראם 28 היה ארוך, אז תפסנו ריקשה, כמו בהודו

באחד הבקרים הגעתי עם אורחת מישראל לכיכר Martim Muniz, תחנת היציאה של טראם 28, קרון החשמלית המפורסם של ליסבון. זה היה בוקר רגיל, מחוץ לעונת התיירות, ועל אף כן התור שראינו בתחנת הטראם היה ארוך, ארוך מאד. אני זוכר תורים ארוכים שכאלה מהדיסני-וורלד בארה"ב, בהמתנה לאטרקציות השונות. התור לטראם השתרך על פני המדרכה, ירד אל הכביש, וקשה היה להבין אם הוא דורש המתנה של שעה, שעתיים, שלוש, או אפילו יותר. דקה או שתיים לאחר שהתמקמנו בקצה התור, מתלבטים אם אולי בכלל עדיף לוותר על כל העניין, צץ מולנו בחור צעיר והציע לנו הצעה מפתיעה - סיור בטוק טוק. מסלול הנסיעה...

ברכת נשמה בבית הכנסת כדורי בפורטו

הישראלי בפורטוגל מִתְחַזֵּק

כאשר מזדמן לי לבקר בבית כנסת, יש לי מעט מאד מושג מה לעשות שם. יש לחבוש כיפה בכניסה להיכל התפילה, זה ברור, אבל חוץ מזה אני לא כל כך מכיר את כללי הטקס. אני נעזר בדרך כלל באחד מהנוכחים כדי למצוא את העמוד הנכון בסידור, ואז עוקב לכמה רגעים אחר התפילה ופתאום חולם ועף במחשבות ומאבד את העמוד ובסוף מוותר על כל העניין. אני מציץ ימינה ושמאלה, רואה מה כולם עושים ומחקה את הקהל. אני יושב כשכולם יושבים ועומד כשכולם עומדים, ומצטרף כשאומרים "אָמֵן". אני בוהה וחולם ומשתעמם ועושה כאילו אני בעמוד הנכון בסידור ורוטן לעצמי אופפ מתי זה כבר...

הרוח שהביאה אותי לפורטוגל

מיוזיק, שאנטי, וואי לייק ד'יס?

יש הרבה דרכים לספר את הסיפור על איך התגלגלתי לפורטוגל, על הרוח שהביאה אותי לכאן, וגם את הסיפור על מה אני עושה כאן. אחת מהן, היא זאת הבאה. זה סיפור על שליטה, ועל שחרור, על חלומות, ועל הגשמתם, על פחד, ועל אהבה. מאז שאני זוכר את עצמי, השתוקקתי לבית שיהיה כל כך קרוב אל הקו החוף, עד שדי שאצעד ממנו צעד אחד וכף רגלי היחפה תפגוש מיד בחול ים. וכך היה, מתישהו בעשור הראשון של האלף הזה מצאתי צריף קטנטן ופשוט בכפר דייגים שבמדינת גואה, הודו. בית חלומותיי, כולל מרפסת. תפילותיי נענו, ואף למעלה מכך. הודו לאדוני. הודו לאדוני כי...

אודותיי

חשוב לי שהמפגש בינינו יהיה אישי. בסיורים שאני מדריך בליסבון, אני נהנה להכיר את הלקוחות שלי, ושמח גם להציג את עצמי ואת החיים שלי בעיר הנהדרת הזו.

הלקוחות שלי חשובים לי מאד. אני מבסוט כשהם מתאהבים בליסבון כמו שאני מאוהב בה, ואוהב מאד לשמח אותם. כאן אספתי תמונות שצולמ...

Posted by ‎ישראלי בפורטוגל - סיורים מודרכים בעברית בליסבון‎ on Friday, August 19, 2016

שמי אריק זרה. נולדתי בישראל, שרתי בצה"ל, למדתי באוניברסיטת ת"א, הייתי עו"ד ברמת-גן, עובד סוציאלי בירושלים, ועוד ועוד הרפתקאות בארץ וברחבי העולם. היום אני ליסבונאי, ממש. אני מתגורר במרכז ליסבון עם אשתי והתינוקת החמודה שלנו. איך התגלגלתי לפורטוגל? זה סיפור רומנטי, שאני מספר עליו כאן.

"ישראלי בפורטוגל" הוא בלוג אישי שהקמתי בסוף שנת 2014, בסמוך לפני החתונה שלי ולפני לידת בתי בפורטוגל. בשלב ההוא, לא...