בפורטוגל יש דגים בשפע, ובזול. בליסבון אפשר להיכנס למסעדה טובה, לאכול דג טרי, ירקות מבושלים, לשתות משהו, גם קפה לסיום, ולצאת עם חשבון של פחות מ-10 אירו. למי שהיה מורגל למחירים של הדגים במסעדות של תל-אביב, פורטוגל פותחת אפשרות ליהנות מדגים טריים וטעימים, במחיר שלא קורע את הכיס. טיפ למטיילים לליסבון, חובבי מסעדות הדגים: המסעדה האהובה עלי לארוחה שכזו היא Ti Lurdes, מתחת לבית שלי. בעיקר דגים, אבל מגישים גם עוף ובשר. מסעדה פורטוגלית שכונתית, שום דבר מיוחד, אבל זול, טעים וכמו בית שני בשבילי. לא תמצאו שם תייר אחד. למרות שרוב הדגים המוגשים במסעדות ליסבון שחו בים ממש כמה...

טיפ: לו"ז הסיורים בפורטוגל הוא הדרך הנוחה והיעילה ביותר לתאם פעילויות לביקורכם בפורטוגל. הרהורים על הר הרצל האם ביקרתם פעם בחלקת גדולי האומה בהר הרצל? אני לא, ולא ברור לי איך זה (לא) קרה. למדתי בבית ספר ממלכתי, עשיתי תיכון בתל-אביב, גם חייל בצה"ל הייתי, סטודנט באוניברסיטה, ולקחו אותי לכל הטקסים והטיולים, ותמיד הייתה לי הרגשה שבישראל ראיתי וביקרתי כבר בכל מקום, לפחות פעם אחת, ובד"כ הרבה יותר מזה (כמו שבע פעמים בנחל עמוד). אז איך זה שלא ביקרתי את גדולי האומה בחלקת קברם בהר הרצל? חלקת גדולי האומה בהר הרצל יועדה לקבורת גדולי המנהיגים של מדינת ישראל. זהו מקום...

בכנסייה במרכז העיר ליסבון, פתאום חזרתי לגואה באחד מהסיורים בליסבון שהדרכתי בשבוע שעבר, ביקרתי עם המטיילים בכנסיית סאו רוקה, הכנסייה המפוארת ביותר בליסבון. זה מקום שאני מכיר היטב, וביקרתי בו פעמים רבות, אבל באותו היום היה בביקור משהו שונה. בכנסייה הוצגה תערוכה בשם "גואה: בין זיכרון להיסטוריה", של קבוצת צלמים גואנים. התערוכה מציגה את גואה כצומת בין תרבויות עם מורשת מיוחדת, במרחב שבין פורטוגל להודו. המרחב הזה, שבין פורטוגל להודו, שבין ליסבון לגואה, הוא במידה רבה המרחב של חיי. הסיפור שלי עם גואה גואה, המדינה הקטנה ביותר בהודו, הייתה מושבה פורטוגלית חשובה כ-450 שנים, משנת 1510 ועד 1961. גואה היא...

השם "אלפמה" הוא שיבוש של המילה "מזרקה" בערבית. "אל-חמה" בערבית היא "מזרקה" או "מעיינות חמים", מן הסוג שקלח באזור אלפמה בעבר, ומכאן מקור שמה של השכונה העתיקה ביותר של ליסבון. ואמנם, באלפמה הקסומה, שהיא מבוך מקסים של סמטאות תלולות ומפותלות, ככרות קטנות, חיי רחוב שוקקים וכביסה תלויה על חבל, יש גם מזרקות שתייה יפות. את שתיים מהמזרקות אני אוהב במיוחד – "מזרקת המלך" ו"מזרקת המשורר", וזהו סיפורן. מזרקת המלך – Chafariz d'El Rei באלפמה נמצאת המזרקה העתיקה ביותר בליסבון, "מזרקת המלך", שהייתה המזרקה הציבורית הראשונה של העיר. היא נבנתה במאה ה-13 על ידי בית המלוכה של פורטוגל. במשך שנים רבות...

הרשימה הבאה מתארת בראשי פרקים אירועים מרכזיים בהיסטוריה של פורטוגל. היא תאפשר הבנה טובה יותר של האתרים בהם תבקרו בטיולכם בפורטוגל ושל הקשר הדברים הכללי. תהנו. 1000 לפנה"ס עד 400 לפנה"ס – איברים, פיניקים, קלטים, יווונים וקרתגים פיניקים, קלטים, יוונים וקרתגים מגיעים לאזור ומתיישבים בו. הם מצטרפים לאיברים, תושביו המקוריים של המקום. 218 לפני הספירה – רומא הרומאים גוברים במלחמה על קרתגו ומשתלטים על חצי האי האיברי. בתקופה זאת מתחילה כמה מאות של כיבוש רומאי. ההתנגדות ממשיכה באזור מרכז פורטוגל עד שהמקומיים מוכנעים בשנת 140 לפני הספירה. 409 לספירה – תחילתה של פלישה "ברברית" השליטה הרומאית בספרד מתערערת וקבוצות גרמניות...

מיקום התחנה תחנת רוּסִיוּ ממוקמת בכיכר Rossio שבלב העיר התחתית של ליסבון (איזור Baixa). בניית התחנה תחנת הרכבת של רוסיו נחנכה בשנת 1891. התחנה נבנתה לצד גבעה תלולה, ולכן הגישה של הרכבת אליה היא דרך מנהרה באורך של למעלה מ-2,600 מ'. סגנון ניאו-מנואליני חזית תחנת הרכבת מעוצבת בסגנון ניאו-מנואליני, שהוא חידוש של סגנון הגותיקה המנואלינית שאפיין את פורטוגל של המאה ה-16. הסגנון הזה ידוע בהידור ובמורכבות של קישוטיו, ומשלב אלמנטים ימיים ממסעות עידן התגליות וייבוא של אלמנטים אומנותיים מרחבי המושבות הפורטוגזיות. הסגנון התפתח במהלך תקופת שלטונו של מלך פורטוגל מנואל הראשון (1495 – 1521), שעל שמו נקרא הסגנון. יפים במיוחד...

פרנננדו פסואה, מישהו מכיר? לפני שהגעתי לפורטוגל, לא שמעתי עליו, אבל בפורטוגל הוא נחשב לגדול המשוררים המודרניים של המדינה. בפורטוגל פסואה הוא מותג ממש. את הדיוקן שלו ניתן לראות ברחבי העיר, בגרפיטי ברחובות, בחנויות המזכרות ואפילו במטרו. סלבריקה. אני לא מבין גדול בשירה, אבל היום אני יודע שפסואה הוא מאנשי הספרות החשובים של המאה ה-20. טיפים למטיילים בנושא פרננדו פסואה: טיפ 1: רוצים תמונה עם פרננדו? הזדמנות הצילום הכי מפורסמת בליסבון היא פסל הברונזה שלו בבית הקפה Café A Brasileira, ברובע שיאדו. הפסל כולל כיסא ריק שאפשר לשבת עליו, באותו שולחן ליד פסואה. תוכלו לקרוא על הזדמנות הצילום הזו וגם...

בתקופה האחרונה, לקראת כתיבת הפוסט הזה, אני הולך בעיר עם הראש באדמה. אין מה לדאוג, זה רק בגלל שגיליתי שהמדרכות כל כך יפות! המדרכה הפורטוגלית (Calçada portuguesa בפורטוגזית) היא חלק מהמורשת והזהות של פורטוגל. המדרכות הללו עשויות עבודת יד מאבנים קטנות ושטוחות מסוגים שונים, בצבעים של שחור ולבן. האבנים מסודרות באופן שיוצר תבנית או תמונה, והתוצאה דומה לפסיפס. את המרהיבים מבין הפסיפסים ניתן למצוא בכיכרות הערים. טיפים למטיילים: טיפ 1: אם יורד גשם בפורטוגל היזהרו בהליכה כפליים! המדרכות המיוחדות של המדינה הופכות אז חלקלקות ומסוכנות. טיפ 2: לו"ז הסיורים בפורטוגל הוא הדרך הנוחה והיעילה ביותר לתאם פעילויות לביקורכם בפורטוגל. תחילת...

כיכר המסחר של ליסבון (Praça do Comércio) היא עבורי אחד המקומות היפים, המרשימים ומעוררי השראה של ליסבון. הכיכר היא רחבת ענק ורבת הוד, על גדות נהר הטז'ו. קל לי מאד להסחף שם בדמיון, ולראות בעיני רוחי את ספני האימפריה הפורטוגלית של "עידן התגליות" שבים ממסעותיהם בימים בספינות עמוסות אוצרות ומטעמים לסחור בהם בבירה. בכיכר הרחבה והחשופה הזו היכו לפני 261 שנים נחשולי ים אדירים ברעידת האדמה והצונאמי שהחריבו את העיר. במרכז כיכר המסחר ניצב פסל מרשים של מלך פורטוגל ז'וזה הראשון רוכב על סוס, ומבטו מופנה אל מורד הנהר הטז'ו, אל המקום שבו העיר והים נפגשים. הפסל משתלב יפה בכיכר...

יזהר כהן זכה באירוויזיון, אני ישנתי. ביום של אירוויזיון 1978, היינו בחופשה משפחתית בקרוואנים של עין גב, על שפת הכנרת. המבוגרים הכינו על האש לארוחת ערב. נשבה רוח חזקה שהעיפה את צלחות הפלסטיק. אחרי ארוחת הערב, אמא שלי השכיבה אותי לישון. הייתי בן ארבע. לפני שנרדמתי, בקשתי ממנה שתעיר אותי לצפות באירוויזיון. פעמיים בקשתי. היא לא העירה אותי. כשקמתי בבוקר ספרו לי ש"אבניבי" זכה בתחרות. זו הייתה זכייתה הראשונה של ישראל באירוויזיון, רגע היסטורי. ולא העירו אותי. לא העירו אותי! אני חושב שזה זיכרון הילדות הראשון שלי. במשך השנים, אולי אלף פעמים, מגיל ארבע ועד אחרי האוניברסיטה, נהגתי לנדנד לאמא...

מתחת לבית שלי, מעבר לרחוב, יש מסעדה איטלקית. הם מוכרים פיצות ופסטה, אבל אני בא לשם בשביל הקפה. בדרך מפה או בחזרה משם אני עובר אצלם. יש שם ברמן, רוּבֶּן שמו, שעושה לי אספרסו, בלי סוכר. רובן, בחור צעיר ומלא בכתובות קעקע, נרגש מזה שאני מישראל. יש לו חלום לבקר בירושלים. בשבילו אני שגריר מארץ הקודש של סלומון, ז'קוב, ז'סוס, ויתר גיבורי התנ"ך והברית החדשה. הסרט האהוב עליו הוא "ממלכת גן עדן" ובכל פעם שאני מגיע לקפה הוא שואל אותי אם הספקתי לצפות בו. סיפרתי לו על חוף הים ועל הבחורות היפות של תל-אביב. הוא התחבר גם לזה. בין פטפוט...

על טיול משפחתי, חופים מוזהבים והחלפת חיתולים בבגאז'...

נדלקתי על גלובוס. זה קרה ביום ראשון השבוע ב- LX Factory בליסבון. בדרך כלל, אני לא נוגע ולא קונה פריטי יד שנייה. רק מסתכל. אנרגיה חזקה וזרה שצמודה לפריטים משומשים מרחיקה אותי מהם. אני לא זוכר מתי אי פעם קניתי פריט משומש. אבל עם הגלובוס הזה ההרגשה היא אחרת. LX Factory הוא המקום הכי יצירתי שבקרתי בו בליסבון. זהו מרכז של אמנות שנועד לקדם יזמות והתחדשות בתחומי האופנה, פרסום, ארכיטקטורה, מוזיקה, תקשורת ועיצוב, ולהפגיש אמנים ואנשי מקצוע בתחומים אלה. LX Factory נבנה בפינה חבויה של ליסבון, ברובע Alcântara, על הריסות של מחסנים ומפעלים נטושים מהמאה ה-19 ששופצו וחודשו. לחללים יש...