בילוי בבית פאדו בליסבון

מוזיקת פאדו היא הלב והנשמה של פורטוגל. ביקור בבית פאדו היא דרך נהדרת להכיר את פורטוגל ואת תרבותה.

פאדו היא מוזיקת עממית מסורתית פורטוגלית. זוהי מוזיקה מלנכולית מטבעה ומילות השירים עוסקות בד"כ בעצבות, בגעגועים, חלומות בלתי מוגשמים, ימים אבודים של נעורים ומכאובי האהבה והמוות. זה לגמרי טבעי אם אחרי הקדמה קודרת שכזו לא מתחשק לכם לצפות בהופעת פאדו. בכל זאת, אני ממליץ על כך, מכל הלב. בעת ביקור בליסבון, בילוי של ערב ב"בית פאדו" הוא חוויה חיונית המאפשרת נגיעה בלב ליבה של התרבות הפורטוגלית. פאדו היא פורטוגל, ופורטוגל היא פאדו. ובכלל, לא להתייאש, מפעם לפעם יש בפאדו גם שירים שמחים ונגיעות קלות של הומור. יש בתי פאדו רבים בליסבון, בעיקר ברובעים Bairro Alto ו-Alfama והבחירה ביניהם אינה קלה,...

גבוה, בנקודת התצפית של גְרָסָה

ליסבון וגבעותיה הן מקום טוב לנשום בו עמוק, לבחון דברים מנקודת מבט שונה ולקחת דברים בפרופורציה

"גבוה מעל המגדלים היונה פורשת כנף, היונה דואה במרחב ועיניה כלות" (שיר היונה / שמרית אור) ושוב זה הערבוב היומיומי של חיי, בין תרבות ישראלית טובה וישנה לבין מחוזות עירי החדשה, היפים כל כך, שמעצב לי זהות רעננה בארץ פורטוגל. ובמפגש הזה היום, בנקודת התצפית של גְרָסָה, אני מזמם את "שיר היונה" פורשת הכנף. ליבי נרגש, ונפשי מתרחבת ונמתחת, ועל אף שהמתיחה מלווה לפעמים בכאב, אשמר, והיא תתרחב עוד ועוד, עד שתפרוש כנף בעצמה ותדאה למרחב, גבוה, כמו הענבלים. אז אני שר עוד, בעברית, עם נתנאלה ומתי כספי, את שיר היונה הפורטוגלית שלי, ואני שר לעצמי, כי מי עוד ידע...

הפנתאון הלאומי (חלקת גדולי האומה, גרסת פורטוגל)

בפנתאון הלאומי בליסבון קבורים גדולי האומה של פורטוגל, כולל זמרת ושחקן כדורגל. ביקור שם הזכיר לי את חלקת גדולי האומה בהר הרצל

הרהורים על הר הרצל האם ביקרתם פעם בחלקת גדולי האומה בהר הרצל? אני לא, ולא ברור לי איך זה (לא) קרה. למדתי בבית ספר ממלכתי, עשיתי תיכון בתל-אביב, גם חייל בצה"ל הייתי, סטודנט באוניברסיטה, ולקחו אותי לכל הטקסים והטיולים, ותמיד הייתה לי הרגשה שבישראל ראיתי וביקרתי כבר בכל מקום, לפחות פעם אחת, ובד"כ הרבה יותר מזה (כמו שבע פעמים בנחל עמוד). אז איך זה שלא ביקרתי את גדולי האומה בחלקת קברם בהר הרצל?

חלקת גדולי האומה בהר הרצל יועדה לקבורת גדולי המנהיגים של מדינת ישראל. זהו מקום מנוחתם של של נשיאי המדינה, ראשי ממשלתה, יושבי ראש הכנסת, ואישים דגולים נוספים....

קָלְסָדָה פּוֹרטוּגֶזָה – מדרכה פורטוגלית

אמנות מדרכות פורטוגלית ייחודית, המוסיפה מימד מלבב להליכה ברחובות ליסבון

בתקופה האחרונה, לקראת כתיבת הפוסט הזה, אני הולך בעיר עם הראש באדמה. אין מה לדאוג, זה רק בגלל שגיליתי שהמדרכות כל כך יפות! המדרכה הפורטוגלית (Calçada portuguesa בפורטוגזית) היא חלק מהמורשת והזהות של פורטוגל. המדרכות הללו עשויות עבודת יד מאבנים קטנות ושטוחות מסוגים שונים, בצבעים של שחור ולבן. האבנים מסודרות באופן שיוצר תבנית או תמונה, והתוצאה דומה לפסיפס. את המרהיבים מבין הפסיפסים ניתן למצוא בכיכרות הערים. תחילת מסורת המדרכות הפורטוגליות, כפי שאנו מכירים אותה היום, בשנת 1842 בטירת סאו ז'ורז'ה של ליסבון. מושל העיר באותם הימים החליט להסב את סביבות הטירה לשטיח של אבנים לבנות, עם תבניות זיגזג פשוטות עשוית...

סמל העיר ליסבון, סמל העיר תל-אביב

כיצד התקבצו להם בפוסט אחד נחום גוטמן, סנט וינסנט הקדוש, עורבים וגלי ים?

במוזיאון בית עמליה רודריגז בליסבון, מוקדש אחד מהארונות למדליות ועיטורים שקבלה עמליה בביקוריה ברחבי העולם. בין המדליות, מצאתי אחת מישראל, הנושאת את סמל העיר תל-אביב. "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית", מצטט סמל העיר הלבנה את ספר ירמיהו. בסמל, שעוצב על ידי נחום גוטמן, מופיעים מגדלור מפיץ קרני אור ותחתיו שער כניסה מעוגל, המבטאים את הקריאה ליהודי הגולה לשוב לישראל. בסמל מתוארים גם גלים וחוף תל אביב. כל המאפיינים הללו מונחים על רקע של מגן דוד. בנוסף הוספו שבעת הכוכבים, המסמלים יום עבודה בן שבע שעות. הסמל זכור לי היטב מילדותי בעיר, והוא הופיע למשל על תעודות ההערכה של בית הספר וגם הוטבע...

סיפורי כיכר רוסיו

סיפורים עליזים, ועליזים פחות, מהכיכר היפהפיה של ליסבון (וגם שיר!)

כיכר רוּסִיוּ (Rossio) היא מקום שכיף לי לשוטט בו. זו כיכר של יופי אירופאי קלאסי, מזרקות צרפתיות חגיגיות וקהל של תיירים ומקומיים. ההרגשה בכיכר טובה ונעימה, בעיקר ביום של שמש חמימה!

כיכר רוסיו הינה אחת מהכיכרות המרכזיות של ליסבון מזה מאות בשנים. הכיכר, הנמצאת בעיר התחתית של ליסבון (Baixa), ראתה לאורך ההיסטוריה התקוממויות עממיות, מלחמות שוורים, הוצאות להורג, וגם חגיגות. משמעות השם "רוסיו" היא "כיכר ציבורית גדולה".

ההתיישבות הראשונה באזור הכיכר רוסיו נהפכה למקום חשוב בליסבון במאה ה-13 וה-14, כשאוכלוסיית העיר התרחבה ועברה לאזורים הנמוכים שמתחת לגבעת הטירה. כפי שבירושלים, למשל, היה תהליך של התפשטות אורבנית אל מחוץ לחומות...

בית פורטוגלי (Uma Casa Portuguesa)

עמליה רודריגז מפליאה בשירה על בית פורטוגלי פשוט ומלא חיבה

Uma Casa Portuguesa ("בית פורטוגלי") הוא מהשירים הפורטוגליים המפורסמים ביותר. השיר התפרסם ברחבי העולם בביצועה של הזמרת דיוות הפאדו הפורטוגלית, עמליה רודריגז (Amália Rodrigues), שהקליטה את השיר בשנת 1953. זהו שיר הלל לחיי המשפחה הפשוטים בפורטוגל, החוגג את הזמנת האורחים והנדיבות. השיר מתאר בית פורטוגלי פשוט ומלא חיבה, ששורה בו נוחות דלה. בבית פורטוגלי תמיד טוב כשיש יין ולחם על השולחן. אם מישהו נוקש בדלת בצניעות, הוא מוזמן להצטרף. ארבעה קירות מסוידים, ריח מתוק של רוזמרין, אשכול ענבי זהב, שני ורדים בגן, אזולז'ו של יוסף הקדוש ושמש אביבית. השמש והירח הם וילון החלון. זהו בית פורטוגלי. האושר שבעוני, אומר השיר,...